האידיאולוגיה של צומת
למרות שמפלגת צומת הוקמה על ידי יוצאי קיבוצים ומושבים, היא נשאה אידיאולוגיה ימנית שהתנגדה לוויתורים טריטוריאליים ודגלה בסיפוח שטחי יו"ש וחבל עזה. כמו כן המפלגה קראה להתניית זכות הבחירה לכנסת בשירות לאומי. בנוסף לכף צומת ייחסה חשיבות רבה לסוגיית החינוך, קראה לשינוי של שיטת הבחירות והשלטון, והנהיגה קו חילוני תקיף, שתמך בגיוס בחורי ישיבות וצמצום הקצאת הכספים לישיבות.
באפריל 1983 סיים רפאל (רפול) איתן את תפקידו כרמטכ"ל ובאוגוסט שנה זו הודיע על כוונתו להקים תנועה על מפלגתית ביחד עם פעילי מפלגת העבודה ואנשי ההתיישבות העובדת. באוקטובר 1983 נערך כנס הייסוד של התנועה אשר כונתה "צומת - ציונות מתחדשת".
בתקופה הראשונה לאחר הקמת התנועה האמין רפול כי צומת לא תצליח לזכות בתמיכה רחבה דיה ונמנע מלהתייחס לנושא ההשתתפות בבחירות לכנסת, אולם באפריל 1984 החליטה מזכירות התנועה לפנות אל מפלגת התחייה במטרה לרוץ יחד כרשימה מאוחדת. שתי התנועות אכן רצו במשותף בבחירות לכנסת ה-11 שנערכו בשנת 1984 ובשנת 1986 התאחדו למפלגה אחת בשם "התחיה".
בשנת 1987, לאור ויכוחים ח"כ גאולה כהן, ממקימי ובכירי מפלגת התחיה, נוצר קרע בין שני האישים ורפאל איתן הכריז על הקמתה המחודשת של צומת, אשר רצה בהמשך כסיעת יחיד לכנסת ה-12.
מצע צומת לבחירות ה-12 כלל מגוון נושאים חברתיים, כלכליים ובטחוניים, אולם ככל שמועד הבחירות התקרב, הפך המסר הבטחוני של ארץ ישראל השלמה לעיקרי וניצי יותר. ברמה האידיאולוגית המסר של מפלגת צומת דמה מאוד למסר של תנועת התחיה, אולם בנושא הדת והמדינה נשאה צומת תפיסת עולם חילונית התומכת בהפרדה מוחלטת של הדת והמדינה, בעוד שהתחייה התנגדה לכך נחרצות.
עם היוודע תוצאות הבחירות, הופתעו חברי צומת לגלות כי, חרף הסקרים שניבאו לה כישלון, המפלגה הצליחה לזכות בשני מנדטים אך היא לא צורפה לממשלה בראשות יצחק שמיר. בהמשך, עם פירוק הממשלה והקמת ממשלה צרה, הצטרפה צומת לקואליציה ורפאל איתן מונה לשר החקלאות, אולם מאוחר יותר, בעקבות התנגדות הליכוד לחוק הבחירה הישירה, צומת החליטה לפרוש מהממשלה ושבה אל ספסלי האופוזיציה.
בשנת 1992 נערכו הבחירות לכנסת ה-13 וצומת השתתפה בהן בקמפיין בחירות שהעלה על נס את דמותו של רפאל איתן כביטחוניסט, הדוגל ביד קשה כנגד הטרור, וכאיש ערכים ישר המתנגד לכפייה הדתית. במסגרת הקמפיין הגה רפאל איתן את הסיסמה "שלום תמורת שלום" אשר הפכה בהמשך לסיסמת המחנה הימני כולו.
תוצאות הבחירות לכנסת ה-13 הכתירו את צומת כהפתעה גדולה עם 8 מנדטים המייצגים 6.4% מקולות הבוחרים, ו- 7 נבחרי ציבור חדשים שהציבור לא הכיר כלל. צומת, שהפכה למפלגה הרביעית בגדולה בישראל, ניהלה משא ומתן קואליציוני עם יצחק רבין אולם בסופו של דבר נשארה באופוזיציה.
בשנת 1995, עדיין בתוך תקופת כהונת הכנסת ה-13, פרשו 3 מחברי הכנסת של סיעת צומת: גונן שגב, אסתר סלמוביץ ואלכס גולדפרב מהסיעה והקימו את סיעת ייעוד שהצטרפה לממשלת רבין. לאחר רצח רבין נעשה ניסיון לצרף את יתר סיעת צומת לממשלה אך הניסיון לא צלח. בשנת 1996 חברה צומת למפלגת הליכוד והתמודדה בבחירות לכנסת ה-14 במסגרת רשימת הליכוד-גשר-צומת. בנימין נתניהו שנבחר לראשות הממשלה, מינה את רפאל איתן לתפקיד שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן לתפקיד השר לאיכות הסביבה, אולם בהמשך המפלגה פרשה מהרשימה המאוחדת ואיבדה מכוחה. בשנת 1996, בבחירות לכנסת ה-,15 נעשה ניסיון להשתלב מחדש במפלגת הליכוד וכן לחבור למפלגות חרות, מולדת ותקומה. אולם בסופו של דבר צומת רצה לבד ולא עברה את אחוז החסימה.
לאחר מותו של רפאל איתן בתאונת טביעה, התמנה משה גרין לעמוד בראש צומת ובבחירות לכנסת ה-16 המפלגה התמודדה אך לא עברה את אחוז החסימה, וכך גם בבחירות לכנסת ה-17 שנערכו בשנת 2006.
בשנת 2008 נחתם הסכם איחוד בין מפלגת צומת לסיעת "צדק לזקן" של פורשי סיעת "גיל" ובהמשך השנה ועדת הכנסת אישרה את איחוד הסיעה עם סיעת "גיל". אלחנן גלזר, חבר מפלגת צומת שלא הצטרף לאיחוד, הקים סיעת יחיד בשם "הדרך הטובה" והכריז כי היא מייצגת את צומת. עם התפטרות אהוד אולמרט מראשות הממשלה החלה מערכת הבחירות של הכנסת ה-18 וצומת אמנם חתמה על הסכם איחוד עם מפלגת הליכוד, אך בסופו של דבר התמודדה בבחירות באופן עצמאי, בהובלת גרין וגלזר, אך לא עברה את אחוז החסימה.
בשנים שלאחר מכן, נערכו שתי מערכות בחירות נוספות בהן מפלגת צומת לא השתתפה, ובשנת 2019 מונה ח"כ אורן חזן לעמוד בראשה, לאחר שלא הגיע למקום ריאלי בפריימריז של מפלגת הליכוד. גם בבחירות אלו צומת לא עברה את אחוז החסימה.
בקיץ 2019, כחלק מתנועת מחאה של המגזר החקלאי כנגד מדיניות נוקשה שהופעלה נגדם, הקים משה גרין את תנועת "צומת התיישבות וחקלאות" שהתמודדה בבחירות לכנסת ה- 22 תחת מפלגת צומת. התנועה קיבלה למעלה מ-14,000 קולות אך עדיין לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה-23 שנערכו בשנת 2020, צומת הכריזה בתחילה על התמודדות אולם בהמשך פרשה והודיעה על תמיכתה בליכוד. בבחירות לכנסת ה-24 צומת יצאה בקמפיין הפונה גם לקהל בעלי העסקים העצמאיים בתל אביב וגם למתנחלים ביהודה ושומרון אולם המפגלה קיבלה פחות מ-700 קולות ושוב נותרה מחוץ לכנסת.
לאורך השנים התמודדה מפלגת צומת בבחירות למספר רשויות מקומיות. בשנת 1993 זכתה המפלגה בשני מנדטים בבחירות למועצת ירושלים, בשני מנדטים בחולון ובמנדט אחד בנצרת עילית. בבחירות 1998 נפסלה צומת מלהתמודד בטיעון של הסתה לגזענות. בבחירות 2008 התמודדה צומת בשדרות ובגבעתיים אך לא עברה את אחוז החסימה.